לפעמים אני יושבת וכותבת
שקועה על שולחן העבודה
ופתאום מרגישה שאני בעיר אחרת
או בתוך ספר של הרוקי מורקמי.
יש לי תחושה של ספריה גדולה
ותחושת היכרות עם אנשים
שאינם קיימים למיטב ידיעתי.
ויש לי עיסוקים, כיוון ומטרה
שבכלל לא קיימים כרגע.
אולי התודעה שלי עושה שיפטינג אל חיים או פוטנציאל חיים אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה