וכשהלילה ירד
שכבו אנשים מצופים בשמיכות
ובתוך חללם הפנימי תרו אחר פלנטות חדשות.
מתוך האפילה
נצנצו כוכבים עתיקים
וחוברו בקווים דמיוניים
לכדי מראות עבר שנזנחו זה מכבר
לטובת שטף היומיום.
האנשים שכבו מצופים בשמיכות
והקשיבו למטאורים במעופם.
בתוך תוכם הדהדו שריקותיהם
ונשתמרו צלקות חבטותיהם.
האנשים שכבו מצופים בשמיכות
ובגופם החלה להתעצם
תחושה של תנופה מסחררת
סביב שמש המעמקים
והיו מי ששאלו את עצמם: סביב איזו שמש אנו סובבים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה